שישי עם דגן בגן

"…הרי ראית שעשית פרקטיס גרוע, אז למה אתה חובט? למה אתה נשאר מחויב למכה?" נזפתי בעצמי בקול, רגע אחרי שבמקום צ'יפ של 20 מטרים לדגל, חבטתי לכדור על הראש והעפתי אותו כל הדרך 20 מטרים אל מחוץ לגרין, ולטריפל בוגי השני שלי לאותו היום. אחרי זה, שאל אותי עמוס על ה TEE של גומה 9:
– "יש לך תשובה?"
– "מה?" התבלבלתי.
נחזור לזה בהמשך.

יום שישי, שמונה וחצי בבוקר, אני וחן דגן, שכני היקר וחברי לקיטורים, התייצבנו על המגרש. המנהג הפך קבוע, אני אוסף אותו אחרי שהפקדתי את מחמדי בידיה הבטוחות של הגננת, הוא מספק לי שוקו ולחמנייה, ויאללה הפועל, לגולף.
פרט להיותו קיבוצניק לשעבר ומכביסט בהווה, חן מתעתד להיות שחקן גולף. בינתיים הוא ממרשל מידי פעם על המגרש, ובעיקר מציק לשמוליק. אלינו הצטרף עמוס מיתר, גולפאי ופסיכולוג ספורט. עם עמוס זו הפעם הראשונה ששיחקתי, אך מסלולינו הצטלבו כמה פעמים בעבר, בעיקר כשאני חבטתי את הכדורים שלי למסלול שלו. הבוקר היה בוקר מושלם לגולף. רוח דרום מערבית קלה ונעימה נשבה על פני והעיפה לעברי את פיסות הדשא שחן פיזר בכדי לבדוק את כיוון הרוח. השמש הנעימה חיממה את גופינו, תוכים ירוקים פצחו במסיבה רועשת בכול פעם שניגשתי לחבוט, והמגרש היה ריק. אין איש מלפנינו ואיש מאחורינו. וכשאין לך לאן למהר, יש לך את כל הזמן שבעולם להתכונן לחבטה. אם אתה יודע לעשות את זה נכון.

גומה1- דרייב נאה אך מעט שמאלה נחת על אדמת הכורכר. חבטה שנייה מוצלחת מאוד, 10 מטרים לפני הגרין, ציפ קטן, 2 פאטים. בוגי נחמד להתחיל אתו את היום.
גומה 2-  דרייב יפה וארוך הישר אל אמצע הבנקר מימין למסלול. יציאה גרועה, עוד שתי חבטות לא מוצלחות, עליה לגרין, 2 פאטים. טריפל בוגי. זוועה!
גומה 3- בוגי סביר.
גומה 4- דרייב ימינה לגרין, צ'יפ יפה, פאט מדוייק. פאר נחמד לשיפור המצב רוח.

על הטי בגומה חמש שאל אותי חן כדרך אגב כמה שילמתי בגן הילדים בו מאופסן בנו.
– "פחות ממך זה בטח" עניתי לו סתם כך. נשמתו נעתקה, צבעו הפך לבן, חרחורים נשמעו מכיוונו. לך תגיד לקיבוצניק שאתה משלם פחות ממנו.
-"זהו, איבדנו את חן" הודעתי לעמוס והמשכנו במשחק.
גומה 5- דאבל בוגי.
גומה 6- דרייב  חזק ימינה לגומה 7, חבטה שנייה מדויקת, 30 ס"מ מהדגל. ביירדי!
גומה 7- דאבל בוגי.
גומה 8- דרייב מרושל שבמזל חצה את השדה ועלה לדשא. חבטה שנייה סבירה לפני הבנקר. חבטה שלישית סבירה לפני הבנקר מימין לגרין.

"ראית שעשית פרקטיס גרוע, אז למה אתה חובט? למה אתה מתחייב למכה?" נזפתי בעצמי בקול, רגע אחרי שבמקום צ'יפ של 20 מטרים לדגל, חבטתי לכדור על הראש והעפתי אותו כל הדרך 20 מטרים אל מחוץ לגרין, ולטריפל בוגי השני שלי לאותו היום.
על ה TEE בגומה 9 שאל אותי עמוס-
– "יש לך תשובה?"
– "מה?"
– "שאלת את עצמך שאלה, למה אתה לא עונה עליה? הרי התשובה לשאלה הזו יכולה להיות הפתרון לכך שלא תחזור על הטעות הזו שוב. נכון?"
– " כן. נכון." בכלל לא שמתי לב, מרוב שהייתי עסוק בלכעוס על עצמי לא שמתי לב למה שאני אומר. וכן, שאלתי את עצמי שאלה פשוטה, שהתשובה שלה באמת יכולה להיות הפתרון. אז למה באמת? למה אני עונה לעצמי? למה אני לא מתקן את הטעות? למה אני ממשיך עם החבטה? הרי זו לא פעם ראשונה שזה קורה.

חזרה למשחק
גומה 9- פאר. תוצאת משחק 9 גומות- 45 ושאלה שמנקרת לי במוח.

ביום שבת עדיין לא מצאתי את התשובה, אבל ניסיתי שלא להתחייב על חבטות שאני לא מרגיש איתן בנוח. תוצאת משחק 9 גומות- 41.