טורניר המאסטרס (ומרגריטה)

לפני שבוע צפיתי באליפות המאסטרס.

צפייה בשידור משחק גולף, ולא משנה כמה אתה אוהב את המשחק הזה, עד כמה אתה מבין אותו או עד כמה אתה מרותק אליו, צפייה בשידור גולף בטלוויזיה היא הזדמנות טובה לעשות עוד המון דברים אחרים שלא הגעת אליהם. ולא בגלל שהשידור משעמם. חלילה. אבל יש כל כך הרבה רגעים מתים שבאמת לא מותירים לך ברירה אחרת אלא למלא את החלל.
וכך באמת היה.

(אני יושב מול המרקע עם קערת גרעינים.)
רורי וטייגר משחקים בייחד. טייגר לא נראה היה מרוצה באותו יום. הוא חזר מתקופת פגרה ותכנן לעשות קמבק רציני. אז הוא תכנן. זה לא ממש יצא לפועל. הוא צלע, פיזית, והוא עיקם את היד, פיזית, והוא עיקם את הפרצוף. ובכלל, טייגר נראה כמו אדם שלא יודע ממש לשחק יפה ביחד. כזה שלא ממש אוהב לחלוק, או לפרגן, או להפסיד. במיוחד לרורי.

(אני מוחק את כל המיילים המיותרים מתיבת הדואר.)
באופן כללי, גם כשהטובים בעולם משחקים הם לא עושים שום דבר שאנחנו לא עושים. כלומר, אוקי, הם משחקים קצת הרבה, הרבה יותר טוב, אבל עדיין. הם עומדים, מחשבים את המרחק, בוחרים מחבט, חובטים, ו או מבסוטים מהחבטה, או שלא. והרבה פעמים הם לא. אוקי, אולי קצת הרבה, הרבה פחות מאתנו, אבל עדיין הרבה. אולי חוץ מטייגר, שהיה נראה עצבני בדיוק כמוני ביום רע.

(אני מקפל את ערמת הכביסה שיקירתי ביקשה ממני לקפל לפני יומיים.)
עוד הבחנה מעניינת היא שיש לא מעט דרייבים שלא מגיעים לfairway . בין העצים, בין השיחים, במים או בין האישה השמנה בקהל לילד המעצבן שלא יזוז עד שיתנו לו כיף. יכול להיות שההבדל כאן הוא שהם יוצאים מהבעיות האלו בצורה יותר חלקה. אולי חוץ מטייגר, ששום דבר חלק לא היה לו.

(אני מפריד בין קלפי הטאקי וקלפי הקוקוטאקי של בני היקר.)
הם יותר טובים ממני בפאטינג, אין בזה ספק, אבל עדיין יש הרבה פספוסים. והרבה כדורים שעוצרים רגע לפני שנכנסים לחור, או שכמעט ונכנסים לחור ויוצאים. או שבכלל לא נכנסים. וזה מרגיז אותם ממש כמו שזה מרגיז אותי.

(אני מוחק את כול היישומים הפתוחים אצלי באייפון.)
מסקנה כללית, למרות כל הדמיון, הם יותר טובים מאתנו. טוב זאת לא חוכמה לומר את זה, כי ברגע שמשלמים לך על לבצע פעילות מסוימת זה סימן שאתה טוב בו. ולי לא משלמים לשחק גולף. אפילו יש סיכוי שיקירתי תשמח לשלם לי כדי שאשחק פחות.

הם גם לבושים יותר יפה, סוחבים להם את התיק והם מרוויחים יופי של כסף. אבל אני הולך עכשיו לישון והם לא. אולי חוץ מטייגר, שינה טובה לא תזיק לו כנראה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על טורניר המאסטרס (ומרגריטה)

  1. נאור לירון הגיב:

    אני לעומתך הייתי שקועה במסך .. בקריאות יואוו… אוייש.. וכו כאלה..כולן כתגובה לחבטות המדהימות .. וגם לפקשושים שלהם..
    ובעיקר .. בהערצה לילדון המדהים הזה ספייט

    אהבתי

  2. סתם עוד גולפאית הגיב:

    מפתיע שאתה מוצא דמיון… הייתי מתה שיהיה לי איזה יום מעצבן כמו של טייגר 🙂
    למען האמת – לפעם הבאה אני אגלה לך שמקליטים מחכים חצי שעה ומריצים את הפרסומות… אבל אם אתה מסוגל לעשות עוד דברים כשאתה רואה רק את הגולף אז אתה עדיין לא באמת מכור….

    אהבתי

כתיבת תגובה